בדיקות עזר ומעבדה

אנא: פניות ושאלות נא להעביר דרך מכבי אונליין, כרגיל, ולא באתר זה

הכתוב כאן נועד לתת שרות מחשבתי להורים. כל שאלה רפואית מהותית מצריכה בדיקה.

לעשייה הרפואית מספר מרכיבים: הערכה קלינית, בדיקות עזר, טיפול ומעקב. כל אחד מהמרכיבים משמעותי וחיוני, אולם לעתים קרובות נוצרים חרדה מיותרת או פערי ציפיות ביני לבין הורים מהמרפאה כשמדובר בבדיקות עזר.

חרדה - תשובות מעבדה חוזרות לעתים קרובות מאד עם חריגות, שרובן חסרות משמעות.

פער ציפיות- עבור הורים מסויימים בדיקות המעבדה הן לב העניין, ועלול להווצר חוסר הסכמה ביננו בסיטואציות שונות, למשל כשההורים מבקשים בדיקות אונליין ללא בדיקה גופנית, או מעבדה 'כדי לדעת שהכל בסדר', או בדיקות 'כלליות' דווקא בזמן מחלה. יש להניח שבבסיס השאיפה למעבדה יש אלמנט תרבותי (הטכנולוגיה קיימת מעשית בכל תחום בחיינו) וגם סוג של 'דעה שנייה', עם אימות מעבדתי של רושם קליני שניתן במרפאה.

על כן הנה כמה מילים על בדיקות המעבדה.

ראשית- כבוד בדיקות העזר במקומו מונח. יש סיטואציות שבהם המעבדה היא חיונית. כאשר אני רואה בזה צורך- אני מפנה לבדיקות עזר, לבדיקות עזר בערמות, ולכמה סוגי בדיקות בבת אחת או במדורג. בנוסף, בשלבי חיים שונים מופעלות בדיקות סקר (ראו הסבר בהמשך). בילדות יש שתי בדיקות סקר מעבדתיות: ספירת דם לזהוי אנמיה סביב גיל שנה, ובדיקת שתן לפני הצבא.

אלו עיקר הבעיות שאני יכול למנות לבדיקות המעבדה:

1. בדיקות עזר כמעט תמיד מכוונות לשלול או לאשר חשד, ולא לאשר בריאות. זה המקור העיקרי לפער ציפיות בתחום הזה, ורוב הסעיפים הבאים הם במידת מה אספקטים של עניין זה. מטופלים שואפים הרבה פעמים למעבדה שתראה 'שהכל בסדר', וזה לא קיים מעשית. בדיקות מעבדה לרוב מכוונות בעיה ונועדו לאשר או לשלול אותה. גם 'בדיקות כלליות' שקיימות ברפואת משפחה הן לא באמת 'כלליות'. הן מכוונות לענייני הגיל המבוגר, שעיקרם נוון מסוגים שונים, ומכוונים לבעיות כמו סוכרת, מחלות כליה וכבד. בילדים בריאים המערכות עובדות כמו שצריך ולא צריך לאשר זאת מעבדתית. זה נכון בגיל הילדות, הנעורים ולתוך החיים הבוגרים. לילד הבריא יש להניח. אין מה לחפש מה לא עובד בו.

2. נורמה: לרוב בדיקות העזר והמעבדה יש ערכי נורמה. ערכים אלו לרוב נגזרים מההתפלגות באוכלוסיה הנורמלית. לא כל חריגה מהנורמה היא בעייתית, אולם היא כן גורמת אי נוחות וחרדה אצל המטופל, עד כדי ייצור עודף ביקורים רפואיים ובדיקות עזר חוזרות ונשנות. לדעתי אלפי לילות ללא שינה נגרמים בארץ בגלל חריגות חסרות משמעות בבדיקות מעבדה לא נחוצות.

3. אינדיקציה: בדיקות חוזרות רבות נועדו לשרת פתרון לאלמנט רגשי או טראומטי של ההורים. סיפור משפחתי ישן, היקש לא נכון ממצב רפואי של בן משפחה, נטיה חרדתית כללית (זו תופעה רווחת) וכדומה. אלו מביאים לשאיפה לבדיקות ואף בדיקות חוזרות ללא ערך או צורך, שעלולות לפגום בדימוי העצמי של הילד שהוא בריא למעשה אבל נבדק שוב ושוב ומבין שהוא לא בסדר.

4. ניבוי חיובי: ערך סטטיסטי שעניינו פרוש התוצאה החיובית: האם תוצאה חיובית של בדיקה פרושה אכן בעיה? כיוון שבדיקה חיובית עלולה להיות שגויה, התשובה היא 'לא תמיד, ותלוי'. ככל שבדיקה, שלא נועדה להיות בדיקת סקר, מופעלת על אנשים שכנראה אינם חולים, תוקף התוצאה החיובית הולך ופוחת עד כדי חוסר רלוונטיות. בדיקות סקר הן בדיקות אשר יכולות לנבא טוב למדי: בגלל מאפייניהן הסטטיסטיים ובגלל שהן מופעלות באוכלוסיה בה יש צפי לשיעור חולים לא מבוטל.

5. ילדים שאוכלים מעט: חלק מבדיקות הויטמינים והמינרלים לא מלמדות טוב על הנעשה בגוף הילד. בילדים מסויימים יש רלוונטיות לבדיקות פריטין למדד מאגרי הברזל. יש ערך במדידת ויטמין B12 בילדים גדולים צמחונים, ואולי עוד כמה סעיפים זניחים. ככלל, אם הילד לא אוכל טוב הוא כנראה לא אוכל טוב. בדיקות המעבדת בעיקרן צפויות להיות תקינות והן לא ילמדו שהילד בסדר. יש לשאוף לתזונה מאוזנת.

6. מעבדה בילד חולה: בילדים חולים צפויה מעבדה משובשת. ניתן לומר זאת מראש. לכן אם אין חידה במצב הבריאות של הילד, לרוב נדרש מעקב קליני בלבד, ומעבדה בהמשך מול צורך. מעבדה מיותרת בילד החולה פרושה סבל מיותר לילד ולא יותר. אם בידכם בדיקות מעבדה רחבות שהוצאו לברור תלונה מסויימת וטרם הופעלו- הימנעו מהפעלתן סביב מחלות זהומיות קלות (בדגש על מחלות חום) כי המחלה בוודאות תשבש את תשובות המעבדה, לכן יש להמתין שבוע וחצי-שבועיים עם המעבדה מהמהחלה האחרונה.

7. תחלואה תכופה: ילדים ובני נוער בשלבי חיים שונים חולים הרבה במחלות עונתיות. זה קורה סביב הכניסה לגן, בשנות הגיל הרך וגם בהמשך החיים. הסיבה העיקרית לתחלואת יתר בשלבי חיים שונים היא צפיפות חולים בסביבה הקרובה (בבית, במסגרות החינוך וכדומה). לנטיה של חלק מהאנשים לבטא מחלות קלות באופן ברור עם חום ולאחרים- ללא תלונות כמעט- יש הסבר גנטי. סביר שסטרס ושינה לא מספקת יגדילו סכוי לתחלואה. על כל פנים: ילד או נער שחלה כמה (וכמה, וכמה) פעמים במחלות עונה (נזלת, שיעול ושלשול, עם או בלי חום) ועם זאת הוא בריא ברקע, חיוני, צומח יפה, וללא תלונות כרוניות חריגות, רק מוכיח שהכל אצלו בסדר: הוא מבריא. להורים שרוצים לשפר משהו, אני ממליץ לא לברוח לפתרון הקל של בדיקות מעבדה אלא לעשות עבודה: לחסן שגרתית, לחסן נגד שפעת, לוודא שילדים חולים לא נשלחים למסגרת עם נורופן (זה ההסבר לתופעת הטבע הפלאית: חום שפורץ פתאום בצהריים אצל שליש מילדי הגן בחורף), לוודא שהילדים ישנים מספיק, לנתק אותם מהמסך שינשמו קצת אויר, לעודד פעילות גופנית ותזונה מאוזנת. אם הילד מראה תלונות שהן יותר מסתם מחלות עונה- יש להיבדק במרפאה, וכל בעיה רלוונטית תבורר לפי הצורך.

לכן, אלו אינדיקציות סבירות לבדיקת מעבדה:

- בדיקות סקר, בילדות: ספירת דם בגיל שנה

- בדיקות שעוזרות להבין מצב רפואי דחוף, למשל חום גבוה לא מוסבר קלינית בתינוק קטן.

- בדיקות לברור מצב רפואי כמו כאב בטן ממושך או עיכוב בשגשוג.

- בדיקות מעבדה תקופתיות אצל ספורטאים או צמחונים.

- שלילת צליאק תקופתית אצל בני משפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק

- כל דבר שעולה בביקור כאן ומצדיק זאת.

בדיקות מעבדה שאין להן בסיס רציונלי: כואבות, עלולות לבלבל, עלולות להטעות ועלולות לסבך במהלכים רפואיים לא נדרשים.

יש לעשות בדיקות עזר בזהירות, ולהתייחס בזהירות לתוצאותיהן.

בברכת בריאות שלמה.