חיסון נגד נגיף הפפילומה

אנא: פניות ושאלות נא להעביר דרך מכבי אונליין, כרגיל, ולא באתר זה

בכיתה ח' מופצת מטעם בית הספר הודעה על חיסון נגד נגיף הפפילומה. רוב ההורים מאשרים את החיסון, מיעוט מסרב, ושיעור מסויים דוחה את החיסון מתוך התלבטות. חלק מאותם הורים יתרוצצו לאחר שנתיים-שלוש כשהם מנסים לחסן את הילדים בכוחות עצמם, וחלקם צפויים לדעתי לחרטה מסוג אחר. הקטע הבא מיועד למי שמתעניין ולמי שמוצא עצמו מתלבט. ממליץ לקרוא בעיון.

נגיף הפפילומה האנושי הנו קבוצת נגיפים שגורמים ליבלות בעור ובריריות ושכיחותם עצומה. פעילות הנגיף בגוף שקטה, לא מעוררת תגובה חיסונית ערה, ועשויה להימשך שנים רבות. קיימות מעל 200 צורות גנטיות (גנוטיפים) של הנגיף. יותר מארבעים גנוטיפים מועברים ביחסי מין, ועלולים לגרום לתחלואה באזור אברי המין והאנוס בבנות ובבנים. קיימים מעל 10 גנוטיפים אשר פעילותם גורמות לסרטן. הנגיף אחראי למעשה כמעט לכל מקרי סרטן צוואר הרחם, מרבית מקרי סרטן אזור האנוס, וחלק משמעותי ממקרי הסרטן בלוע, בנרתיק ובפין. נגיפי הפפילומה גורמים גם ליבלות באזור אברי המין (קונדילומה), מחלה שכרוכה בסבל גופני וחברתי.

שכיחות סרטן צוואר הרחם לפי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, לגבי ישראל:

בשנת 2012 נפטרו מהמחלה 76 נשים, אובחנו 231 עם סרטן חודרני של צוואר הרחם ו 883 עם סרטן ממוקד *

בשנת 2014 נפטרו מהמחלה 95 נשים, אובחנו 243 נשים עם סרטן חודרני ו 900 נשים עם סרטן ממוקד.

* סרטן שטחי, שלב מוקדם יותר של המחלה

נתונים: משרד הבריאות, 2016 ו האגודה למלחמה בסרטן, 2018 (לינק לנתונים תחת תרשים 4)

החיסונים שניתנים בישראל: החל משנת הלימודים 2019-2020 ניתן חיסון גרדסיל 9, המכוון לשבעה זנים מחוללי סרטן ולשני זנים מחוללי יבלות.

יעילות החיסון החיסון נגד נגיף הפפילומה נועד למנוע שינויים אשר מתרחשים שנים לאחר ההדבקה, שעשויה להתרחש שנים לאחר הגיל בו מוצע החיסון. לכן נתוני יעילות החיסון הם מידע מצטבר. נכון לשנת 2019 מצטבר מידע יעילות על הפחתה של כ 90% בתחלואת צוואר הרחם בקרב מתחסנות. ראו מאמרים אלו:

1) שכיחות תחלואת צואר הרחם בגיל 20, לאחר חיסון בגיל 12-13 (BMJ , אפריל 2019). המחקר כלל 138,692 נערות בסקוטלנד, ומצא יעילות של כ 90% במניעת שינויים טרום סרטניים. עוד על המחקר

2) מחקר מעקב של 12 שנים אחר יעילות החיסון הארבע זני בארבע המדינות הנורדיות (clin infect dis, ינואר 2018)

במחקר השתתפו 2084 מתחסנות, נמצאה יעילות של כ 90% במניעת תחלואת צואר הרחם.

3) השפעה ויעילות של החיסון הארבע- זני: סקירת מחקרים (clin infect dis, אוגוסט 2016)

בסקירת המחקרים נמצאה יעילות של עד 90% במניעת תחלואת צואר הרחם.

את מי מחסנים החיסון נכנס לסל הבריאות בשנת 2013. החיסון ניתן לבנות וגם לבנים. בעבר חיסנו בעיקר בנות, והסיבה לכך הייתה בעיקר כלכלית. הבנים מועדים לתחלואה בעצמם. כמו כן הבנים עשויים לשאת את הנגיפים ולהדביק את זולתם. לכן חיסון הבנים הוא חלק מהותי בהגנה על אוכלוסיית הנשים.

מתי מחסנים בישראל ניתן החיסון בכיתה ח'. בגיל זה די בשתי מנות, שניתנות בהפרש של חצי שנה (זמן 0,6 חודשים). מי שמתחסנים מאוחר יותר זקוקים לשלוש מנות תוך חצי שנה (זמן 0,2,6 חודשים). השלמת חיסון: במהלך כיתה ח'-ט' ניתן להשלים החיסון על ידי החברה המחסנת בבתי הספר. מכיתה י' עד י"ב- השלמת החיסון נעשית במשרד הבריאות. חיסון בשתי מנות נמצא יעיל כמו חיסון בשלוש מנות בסקירת מחקרים שנעשו בגילאים 9-14, ואין די ידע לגבי גילאים מאוחרים יותר.

יחסי מין התועלת בחיסון תלויה מאד בקבלתו לפני חשיפה לזן מסרטן של נגיף הפפילומה. לכן יש להשלים את את תכנית החיסון לפני תחילת קיום יחסי מין. מי שקיימו יחסי מין ונחשפו לזן פפילומה מסרטן לפני שהשלימו את תכנית החיסון פגעו מאד ביעילות החיסון. גיל תחילת קיום יחסי המין נמצא בטווח רחב. הורים מסוימים מקיימים מערכת יחסים פתוחה ומתקשרת עם ילדיהם, וסבורים שניתן לדחות את החיסון עד שנושא יחסי המין יעלה מולם בעתיד לדיון מכבד. לדעתי השיטה מסוכנת משתי סיבות, רעיונית וטכנית. רעיונית- ברית זו עשויה להיות מופרת ברגע אחד- בו הבת או הבן יחליטו או יגררו לקיים יחסי מין ללא ידיעת או הסכמת ההורים. טכנית- תהליך החיסון לוקח חצי שנה, תקופה שאין ברשות הצעירים ברגע בו קיים רצון דחף או ציפייה ולחץ לקיים יחסי מין. את החיסון הראשון צריך לעשות כאשר יחסי מין אינם על הפרק.

בטיחות החיסון החיסון נבדק בטיחותית בתהליך מורכב וממושך שמחייבים ארגוני הבריאות בעולם, ובראשם ה FDA האמריקאי. מידע בפועל נצבר על מאות מיליוני מנות שניתנו בעולם מאז אישורו. החיסון נחשב בטוח מאד ומועט בתופעות לוואי. בטיחות החיסון- חיים אמתיים: מאז מתן החיסון לא נרשמה עלייה בשכיחות תופעות מהותיות, גופניות או נפשיות, ומדובר במאות מיליוני מנות. מול סיכון נמוך ביותר נותר השיקול כבד המשקל של מטרתו: מניעת אבחון של מעל אלף נשים עם סרטן אמיתי ומוחשי, ומותן של כמאה נשים, בשנה, בישראל. איני רואה כאן דילמה מהותית אלא רק אפשרות לטעות: מניעת החיסון.

בפפילומה אין הגנת עדר מרבית ההורים מחסנים את ילדיהם לפי התכנית. המתנגדים אקטיבית לחיסונים הם מיעוט זניח מספרית (אך קולני) שלא נוטה לגלות את כל המניעים שלו, חלקם כלכליים. אוכלוסיה גדולה מאד ומגוונת של הורים נוטה ללבטים, פיצול חיסונים ודחיית החלטה. הנמנעים מחיסונים ואלו שדוחים אותם נשענים על חיסון סביבתם (מה שמכונה חיסון עדר). עבור נגיף הפפילומה, נכון לימיניו, לא מתקיים עקרון חיסון העדר. מי שמונעים את החיסון, תהא הסיבה, צריכים לקחת זאת בחשבון.

קשה לחסן לבד בני נוער מכיתה י' והלאה חיסון במסגרת בית הספר מוגש לכם לנוחותכם בכיתה ח' (או בכיתה ט', למשלימים). מעבר לכך- החיסון באחריותכם, באמצעות פניה ללשכות משרד הבריאות. ניתן לחסן גם בקופות- פעולה כרוכה בתשלום. חיסון לבד מצריך תיאום וזמן פנוי של ההורים והמתחסנים- שלוש פעמים- ובזמנים מוגדרים. דברו על זה עם הורים לתלמידי כיתה י"א-י"ב: אין זמן פנוי, ואם יש- אז לא לכולם, וכשיש- אין מרפאת אחיות או שההפניה ישנה וכו' וכו'. זה לא נוח, וכמעט לא אפשרי.

חיסון בנים ממאירות משנית לתחלואה בנגיף הפפילומה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בגברים. אנו מחסנים בנים כיוון שאף הם מועדים לתחלואה בנגיף וסיבוכיה (כולל יבלות), אבל כאמור, כיוון שחיסון הבנים מגן על הנשים. חיסון לצורך הגנה על בני מגדר אחר הוא מקום למחשבה. לדעתי, כיוון שהחיסון בטוח מאד, אין כאן מקום ללבטים. מדובר במחצית האוכלוסיה, שהמאמץ לשמור על טובתה חייב להיות, במקרה זה, קולקטיבי.

בתי ובני קיבלו את החיסון נגד נגיף הפפילומה ללא כל חשש.

בברכת בריאות שלמה.